<h1>ספר הבתים הלכ' ברכות שער שישי סעיפים י"ג—י"ד</h1>
<h2>דף נ.</h2>
שתי חבורות שהיו אוכלות בבית אחד בזמן שמקצתן רואין אלו את אלו מצטרפין לזמון אחד ואם לאו אלו מזמנין ואלו מזמנין לעצמן. ואם יש שמש אחד ביניהם שהוא הולך ומשמש מחבורה זו לחבורה זו מצטרפין לזמון [אחד] אע"פ שאין אלו רואין מקצת אלו והוא שישמעו שתיהן כל דברי המברך בביאור. לר"ם. כתב הרב בעל השלמה אין השמש מצטרף אלא כשהסבו מתחלה על מנן כן, ואפי' בבית אחד ומקצתן רואין אלו את אלו צריך שיסבו על מנת כן. הכל מצטרפין לזמון כהנים לוים וישראלים ואפי' כהן האוכל בתרומה מצטרף עם ישראל אע"פ שישראל אינו יכול לאכול מלחמו של כהן כיון שהכהן יכול לאכול מלחם ישראל מצטרף עמו לזמון. מכאן הוכיחו קצת מן הגאונים ששני בני אדם המודרין הנאה זה מזה אין מצטרפין לזמון הואיל ואין אחד מהם יכול לאכול משל חברו, אבל האחד מודר מחברו והאחד אינו מודר מצטרפין כדרך שאמרו בכהן וישראל. ויש מן הגדולים שכתב שאין מדמין אסור מודר הנאה לאסור תרומה לישראל, שמודר הנאה יכול לשאל ולהצטרף עמו, מה שאין כאן בתרומה. לפיכך מצטרפין אע"פ ששניהם מודרים הנאה זה מזה.
